תפריט
פגיעה בזיכרון, קושי להתבטא, קושי להבין ואפילו לחשוב – אנשים שסובלים מדמנציה נאלצים להתמודד עם קושי עצום שנגרם, בין היתר, בשל בעיות בתקשורת. 13 דרכים שיעזרו לכם לשפר את הקשר ואת התקשורת עם חולי דמנציה
מחלת הדמנציה (שיטיון) היא מצב של בלבול כרוני, שנגרם מנזק ניווני, מנזק לכלי הדם או מנזק אחר למוח. כתוצאה מכך הזיכרון נפגע, יכולת השיפוט מתערערת, חלים שינויים באישיות, ואופן התקשורת משתנה.
התחלת הדמנציה ומהלכה תלויים בסוג המחלה. דמנציה יכולה להיגרם בגלל אלצהיימר או בגלל אחת מכמה מחלות אחרות. בכל מקרה, לא משנה מהו הגורם לדמנציה – אדם שסובל מהמחלה מאבד חלק מיכולתו האינטלקטואלית: היכולת לחשוב, לזכור ולהתמצא בזמן ומקום.
יש שני סוגים של בעיות תקשורת: בעיות שחווה אדם שסובל ממחלה דמנטית בנסותו לבטא את עצמו בפני אחרים ובעיות שהוא חווה כשהוא מנסה להבין מה אומרים לו אנשים אחרים.
אם אתם מטפלים באדם שסובל מדמנציה, כדאי שתדעו: זה אומנם לא קל, אבל אפשר וכדאי לאמץ כמה כללים פשוטים לתקשורת קלה ונעימה יותר.
1. חולי דמנציה עלולים לדבר לעיתים רחוקות יותר בשל הפחד לטעות ולשכוח מילים ברצף הדיבור.
2. אנשים שסובלים מדמנציה נוטים לבלבל את סדר המילים ולהפוך את המשפטים לחסרי משמעות גם אם הם שומרים על היגיון תחבירי.
3. אנשים שסובלים מדמנציה נוטים לאבד בקלות את קו המחשבה – גירויים שונים בסביבה גורמים לפגיעה בריכוז ואיבוד קו המחשבה. האדם לא ימצא את המילה שחיפש או ישכח לגמרי מה התחיל להגיד.
4. שימוש חוזר ונשנה במילים מוכרות – אוצר המילים מצטמצם, ויש שימוש חוזר באותן המילים כדי להביע מסרים שונים.
5. קושי במציאת המילים הנכונות – שימוש במילים שדומות במשמעות, בצליל או במראה למילה שאותה מחפשים.
6. המצאת מילים חדשות בשביל לתאר עצמים מוכרים.
7. חזרה לדיבור בשפת האם נפוצה בשלבים מתקדמים יותר של המחלה – גם אם לא נעשה בה שימוש במשך שנים.
8. שימוש במילים בוטות ובקללות.
הצורך בתקשורת קיים גם כאשר היכולת המילולית נפגעת, ולכן אם אתם מטפלים באדם שסובל מדמנציה, כדאי שתכירו את הכללים האלה:
1. לתת לאדם תחושה אמיתית שמקשיבים לו. שפת הגוף שלנו יכולה לשדר הקשבה: הפניית הגוף לעבר האדם, יצירת קשר עין, הימנעות מתנועות מיותרות ושימוש במגע יכולים לעזור.
2. יש לשים לב לשפת הגוף של האדם שסובל מדמנציה – לעיתים נקבל יותר מידע משפת הגוף של האדם מאשר מהתקשורת המילולית איתו.
3. מומלץ לתת לאדם זמן לחשוב על מה שהוא רוצה לתאר ולהיזהר שלא להתפרץ לדבריו. חשוב להפגין סבלנות ולתת לאדם את הזמן שדרוש לו כדי להתבטא. לא להאיץ או לזרז.
4. יש להימנע מלמתוח ביקורת, לתקן או להתווכח – חשוב ביותר להימנע מ”בדיקה” של האדם שסובל מדמנציה. לא לשאול “איזה יום היום?” “מה התאריך היום?” “מה אמרתי מקודם?”- שאלות כאלה מכניסות ללחץ ועלולות להוביל לתגובות קשות.
5. אם האדם משתמש במילה לא נכונה, או שהוא מתקשה במציאת מילה מסוימת – נסו לנחש את המילה הנכונה וכך תוכלו לעזור במציאת המילים המתאימות. הציעו לו כמה אפשרויות ושאלו אותו אם זו המילה שחיפש.
6. אם אתם לא מבינים – בקשו מהאדם לסמן את רצונו בצורה שתעזור לכם להבין, להראות לנו למה התכוון.
7. עדיף להתמקד ברגשות ולא בעובדות. לפעמים הרגשות שהאדם מבטא חשובות יותר ממה שנאמר. חפשו את הרגשות מאחורי המילים – שפת הגוף, אופן הישיבה ומבט העיניים יתנו לכם הרבה מידע.
8. חשוב לגשת אל האדם מקדימה ולא מאחורי הגב. יש להציג את עצמנו במקרה הצורך (בהתאם לשלב המחלה).
9. לקרוא לאדם בשמו. זה יכול לעזור לו לחזור להתמצא בסביבתו וגם למשוך את תשומת ליבו.
10. השתמשו במילים פשוטות ובמשפטים קצרים. דברו לאט וברור.
11. שאלו שאלה אחת בלבד בכל פעם.
12. המתינו בסבלנות לתשובה. לפעמים אדם זקוק לזמן כדי לעבד את המידע ולתת תשובה ראויה.
13. יש להימנע מאווירה של “חקירה”. העלאת זיכרונות יכולה להיות דבר בריא, אבל כדאי להימנע מלשאול שאלות שמתחילות ב”אתה זוכר ש…?” זה יוצר תסכול ומתח.
התקשורת עם אדם שסובל מדמנציה היא חשובה ביותר, והאחריות לקיומה מוטלת עליכם. לשם יצירת תקשורת אפקטיבית חשוב מאוד להכיר את המגבלות. יש להתייחס לבעיות התקשורת כאל תוצאת הנזק המוחי ולא כמשהו שאתם עשיתם או משהו שהאדם חולה הדמנציה התכוון אליו.
חיבה, עידוד ושלווה הם הגישה הטובה ביותר, אפילו שהדברים לא הגיוניים. והכי חשוב – “לזרום”: כל מה שהאדם אומר הוא נכון ואמיתי, זו כרגע המציאות שלו, קבלו אותו כמו שהוא והימנעו מוויכוחים מיותרים.
יעל רייכנטל אשל הינה מנהלת קידום בריאות מחוז דן-פ"ת של "שירותי בריאות כללית" וגרונטולוגית
